תיתי נ' כלל חברה לבניין בע"מ

פסק דין

בפניי תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף.

הצדדים הסמיכו את בית המשפט לפסוק על סמך התרשמות בית משפט בסיכומים בעל פה ולאחר שנערכה חקירה קצרה של התובע על ידי ב"כ הנתבעת במסגרת קדם משפט מורחב אשר שימש דיון סופי ביום 3.3.11.

בנסיבות אלה, ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.

לגופם של דברים, התובע יליד 1975 המשמש כפועל בניין במקצועו, נפגע ביום 29.12.08 באירוע אשר אין מחלוקת שהינו תאונת דרכים כמשמעו בחוק הפיצויים לנפגעי תאונות הדרכים התשל"ה – 1975 (להלן: החוק). כתוצאה מהפגיעה פנה התובע יום למחרת לבית החולים נהריה, שם התלונן על כאבים בגב ובכתף. לא נמצא חוסר נוירולוגי.

בהמשך היה התובע באי כושר עבודה משך כ- 30 יום וקיבל תעודות מחלה מרופא המשפחה ובהמשך אף מאורטופד.

התובע עבר 12 טיפולי פיזיותרפיה במכון בדיר אל אסד ולטענתו, לא עבד משך פרק זמן זה על פי אישורים שהציג מן המעביד- חברת הבניין "מטאניס". התובע לא טען לנכות בתאונה זו.

הנתבעת, מצידה, טענה כי מדובר בתובע "סדרתי" אשר עבר לא פחות מ-9 תאונות שונות בפרקי זמן שונים ואולם, עיקר טענותיה של הנתבעת היו בהקשר אירוע תאונת דרכים שעבר התובע 3 חודשים לפני התאונה הנוכחית -2.9.08, במהלכה הוא נחבל ופוצה כאשר החבלה הייתה באותם איברי גוף עליהם הוא תובע בתביעה זו, דהיינו גב וכתף ימין. יש לציין כי באותה תאונה היה התובע ב- 60 ימי אי כושר ופוצה, על פי זכרונו, בסכום של 6,000 ₪.

לטענת הנתבעת, התובע למעשה עושה שימוש בטענות לנזקי גוף שאירעו בתאונות אחרות וכן הציגה חומר רפואי המלמד על כאבי הגב הכרוניים מהם סובל התובע. עוד ציינה הנתבעת, כי ישנן סתירות במסמכי המעביד לעניין אי כושר העבודה, כאשר מדובר בתובע שגם על פי עדותו איננו עובד קבוע של הנתבעת וימי העבודה שלו משתנים בהתאם לצרכי הנתבעת.

לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים ואת טענות התובע ובחנתי את המסמכים, אני נותן בזאת את פסיקתי:

ראשית, אני נותן אמון. הגם שמדובר בתובע שעבר תאונות רבות כי לתובע נגרמו נזקי גוף בתאונת הדרכים, נשוא כתב התביעה. עם זאת, מדובר בפגיעה קלה מאוד שלא הותירה נכות ושספק בעיניי אם הצדיקה אף 30 ימי כושר אותם קיבל התובע במסגרת קופ"ח ויש לזכור כי מדובר בתובע שכבר מטופל על אותם איברי גוף, דבר שרק יכול לחזק את סיבת נתינת תעודות המחלה ללא הצבת קושי אמיתי. ללא ספק, יש בסיס מסוים לטיעוני הנתבעת לאור סמיכות הזמנים שבין התאונה מספטמבר 08 עליה פוצה והתאונה הנוכחית. משכך, אקח בחשבון לעניין הפיצוי את סמיכות הזמנים ואת העובדה שמדובר באותן פגיעות גוף בדיוק, דהיינו בגב ובכתף ואין המדובר באיברים אחרים אשר ניזוקו בתאונת הדרכים אשר בפניי. נראה לי שפיצוי בסכום של 3,500 ₪ המבטא פיצוי בגין כאב וסבל והפסד ימי עבודה למשך פרק זמן שלא עולה על שבוע הינו הסכום הנכון והראוי לפיצוי בתיק זה. לסכום האמור יש להוסיף שכר טרחת עו"ד בשיעור 11% + מע"מ וכן אגרת בית משפט ששולמה על ידי התובע. סכום זה תשלם הנתבעת לתובע תוך 30 יום שאם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק. ניתן בזה פטור מיתרת האגרה החלה.

ניתן היום, כ"ז אדר א תשע"א, 03 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: